#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ. רבי יהודה אומר כל שכנגד ארץ ישראל הרי הוא כא""י. וכי ר' יהודה היה מכיר בכל א""י שעד אוקינוס שכולם היו בקיאים לשמה ושעדים מצויים לקיימם שא""צ לומר בפ""נ ובפ""נ? (3) "	"כתבו התוס' שלא כבשו הכל עולי בבל א""נ דלא אייירי ביבשה שעד אוקיינוס אלא בנסין שבים הגדול ועוד י""ל שהיה יודע שהיו כולם בקיאים לשמה לפי שהיה ידוע להם עד היכן ישראל עומדים ומשם ואילך לא היו ישראל."	גיטין תוס' ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מא. באלו דרכים אמרה הברייתא ששוותה סוריא לא""י ובאלו דרכים שוותה לחו""ל? (6) "	"עפרה טמא כחו""ל והמוכר עבדו לסוריא כמוכר בחו""ל והמביא גט מסוריא כמביא מחו""ל. חייבת במעשר ובשביעית כא""י והרוצה להכנס לה בטהרה נכנס והקונה שדה בסוריא כקונה בפרוארי ירושלים שאומר לעכו""ם וכותב עליה שטר מכירה אפילו בשבת."	גיטין ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. מדוע חשיב כיבוש סוריא כיבוש יחיד? 	"רש""י כתב שלא היו כל ישראל ביחד ולא נכבשה לצורך כולם אלא דוד כבשה לצרכו והתוס' הביאו שבספרי מפרש טעם אחר לפי שלא היתה עדיין כל א""י כבושה."	"גיטין רש""י ותוס' ח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. האם גזרו על אוירה של ארץ העמים ומה פירוש אוירה? 	"בנזיר הסתפקה הגמ' אם גזרו על אוירה של ארץ העמים ופירשו התוס' שהסתפקו אם גזרו על האויר עצמו ולא יוכל להכנס לשם בשום ענין או שלא גזרו ואסור להכנס רק אם מאהיל על הגוש. בסוגיין מבואר שגזרו על אוירה של ארץ העמים ופירשו התוס' שהכונה או משום מאהיל על הגוש [ויועיל להכנס בשידה תיבה ומגדל למ""ד אהל זרוק שמיה אהל] או משום אויר ממש."	גיטין גמ' ותוס' ח: 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד. בסוגיין מבואר שגזרו על גושה ועל אוירה של ארץ העמים. והא תנן דארץ העמים אינה מטמאה באהל? (4) 	"תירצו התוס' 1. דהמשנה מיירי בעפר הבא מחו""ל לארץ ומאהיל עליו דלא מטמא 2. שיש דף או גשר שראשו אחד בארץ וראשו השני בחו""ל ומונחים כלים תחת ראשו שבארץ שאין מביא טומאה עליהן וטהורין 3. כר""ש דקברי עכו""ם אין מטמאין באהל 4. דהמשנה קודם שגזרו על אוירה."	גיטין תוס' ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה. האם מותר לומר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא או דרבנן לצורך מצוה? 	"אסור לומר לגוי לעשות אפילו מלאכה דרבנן כדי לקיים מצוה. לצורך מצוה שדוחה שבת כמילה, להלכות גדולות מותר לומר לגוי לעשות אפילו מלאכה דאורייתא ולר""ח ולרש""י רק מלאכה דרבנן. מותר לומר לגוי לעשות אפילו מלאכה דאורייתא לצורך מצות ישוב א""י."	גיטין תוס' ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. עבד שהביא גיטו וכתוב בו כל נכסיי קנויים לך מה הדין לאביי ולרבא ומדוע? 	"אמר אביי מתוך שקנה עצמו קנה נכסים ופרש""י דמתוך שנאמן על עצמו נאמן גם על הנכסים דלא פלגינן דיבורא. הדר אמר אביי מתוך שלא קנה נכסים לא קנה עצמו. ופרשו התוס' דיד בעל השטר על התחתונה. ורבא אמר עצמו קנה דנאמן הוא על שחרורו לומר בפני נכתב מידי דהוה אגט אשה שנאמנת להביא גיטה ולומר בפני נכתב, נכסים לא קנה דבעי עדים כשאר קיום שטרות."	גיטין גמ' ותוס' ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מז. הכותב כל נכסיו לעבדו ושייר קרקע כל שהוא מה דין העבד והנכסים ומדוע להו""א ולמסקנא? "	"לר""מ לא יצא לחירות, בהו""א משום דס""ל דלא פלגינן דיבורא ופרש""י דכיון דנחית לשיורא אמרינן לדידיה נמי שייר והתוס' פירשו שמיירי שאין לו אלא אותה קרקע ואותה שייר ולשון חוץ מבטל דיבורו מה שאמר כל נכסי ועל כרחך דלא פלגינן דיבורא <sup>יד</sup>.ולמסקנא טעמו של ר""מ כיון שאינו כרות גיטא ופרש""י כיון דאיכא למימר דשייריה דהא נחית לשיורא. והתוס' פירשו כיון שיש שיור בדיבור שהוא משתחרר בו דאמר כל נכסיי ואינו מתקיים כולו <sup>טו</sup>.לר""ש הוא בן חורין ופרש""י דהעבד אינו קרקע ולא שיירו. ופלגינן דיבורא. לרש""י אין העבד קונה שום קרקע שבכל קרקע איכא למימר היינו ההיא דשייר. ולתוס' קנה העבד כל הנכסים אלא שיד העבד על התחתונה ויקח האדון קרקע כל שהוא מעידית שבנכסים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br><br>יד.  והרשב""א הביא דברי הרשב""ם  דילמא גופו של עבד הוא דשייר בב""ב דאיירי במשייר קרקע סתם  דדיניה כקרקע. והעבד אינו יוצא לחירות דאמרינן<br><br>טו.  והרשב""א הביא דברי הרי""ף שאינו כרות גיטא דכיון דשייר קרקע כל שהוא וכתב כך בגט הוה ליה לרביה זכות בגט וכגון זה אינו גט כריתות.</span>"	גיטין גמ' ותוס' ח: - ט.		
